התחדשתי לי עם תחילת הקיץ ועברתי לסטודיו חדש. ולמה אני מספרת לך זאת? אני מאמינה באנרגיה. כמו שקרן אור היא אנרגיה שעוברת באמצעות גלי אור, גם ההוויה, הBEING, מביאה איתה תדר משלה. משהו אחר קורה עכשיו במפגשים אצלי.
הנשים שמגיעות כבר הרבה פחות מצטדקות. הן לא צריכות תירוצים כדי להגיע לצילומים, כדי לשים על עצמן את הפוקוס, תרתי משמע.
הן מגיעות ופשוט רוצות להתנסות ולחגוג את עצמן.
נכון, יש קומפלקסים, יש המון שדונים קטנים שרצים בראש עם כל הקולות המסרסים, אך הן נשים בוגרות ויודעות להניח את המציאות בפרספקטיבה מיטיבה, מלטפות את השדונים ומגיעות לפרגן לעצמן.
הסיפורים האישיים שאני נחשפת אליהם מעצימים את ההבנה, העמוקה גם ככה, שזהו בדיוק הדבר הכי מדהים שאני יכולה לעשות. לקחת את כל העשייה הענקית של חיי, מתחומי דעת שונים, וליצוק אותם דרך העדשה לדימוי מרפא, דימוי שיוצר שיח חדש ומיטיב בין האישה לבין עצמה. המטרה היא, לזקק את העוצמות המופלאות שעולות מסיפור חייה ולתת להן שפה ויזואלית שתשנה את הפרשנות שלה על עצמה.
לפני מספר שבועות פגשתי אישה בת 68 מירושלים (אין קשר לדמות בתמונה), שנוכחה לגלות שאין לה תיעוד באלבום התמונות המשפחתי (זה קורה המון!). הדימוי הקשה והמקטין - 'לא פוטוגנית', היה לה לרועץ כל חייה. היא התקשתה לעכל את זה שלנכדיה וילדיה לא תהיה תמונה מפרגנת ואוהבת של סבתם. בשיח הפנימי עם עצמה היא החליטה שהיא לא מוותרת ושמגיע לה להיות מיוצגת כראוי במרחב המשפחתי.
היא פגשה אותי בפייסבוק ובשיחת הטלפון לא היססה והזמינה מפגש צילומי.
התרגשתי מהמפגש אתה. (אני מתרגשת לקראת כל מפגש, אבוי לי אם לא!)
פגשתי אישה שחיה במקומות שונים בארץ ובעולם, עבדה כל חייה ותמיד תרמה בעשיה למען הקהילה כמובילה לשינויים חברתיים.
האם אתם מבינים כמה עוצמה יש בסיפור הפשוט הזה? האם אתם רואים את החוזקות המרגשות שלה?
האם צריך להיות חזק במעברים בין בתים ומדינות כל מספר שנים?
האם צריך לדעת לנהל משפחה עם ילדים בתוך השינויים הללו? לדאוג שלכל אחד מהם יהיה את המקום שלו במקום החדש.
לדאוג לעצמה בתוך החברה החדשה, למצוא עבודה, להרגיש משמעותית?
להיות רעיה, חברה ובת זוג לאיש שגם הוא צריך כל פעם מחדש למצוא את מקומו?
כמה אנרגיה ויכולת פנומנלית צריך בשביל לייצר את הגמישות הזו?
בנוסף לכל, תמיד דאגה להתנדב ולתרום.
אז אתם מבינים איזו זכות לפגוש אישה שכזו?
אין לה סיפור חיים דרמטי, אך יש המון דרמה בתוך המרכיבים הקטנים שבונים את סיפור חייה. את זה אני מחפשת, לזה אני מרכיבה שפה ויזואלית שמתרגמת אותה עבורי ועבורה.
